שיפור יכולות למידה וקוגניציה באמצעות תנועה וכתב תנועה אשכול-וכמן

“שיטת ספיר” היא שיטה לשיפור יכולות למידה ותפקוד, למתקשים לקיים את הנדרש במסגרות למידה פורמאליות או מסגרות חיי יומיום מקובלות, עקב ליקויי למידה או ירידה ביכולות הקוגניטיביות.

השיטה מבוססת על כתב תנועה אשכול-וכמן EWMN ועל האפשרויות שכתב זה מכיל. אפשרויות אלו מובילות אל תפקוד אורייני שלם וברור, תוך היזון חוזר פעיל ומגוון בין “האוריינות החזותית” ל”אוריינות התנועתית”.

דרכי העבודה זורמות הלוך וחזור מן הכתוב על הדף, אותו יש לקרוא – להבין את הוראות התנועה הצפונות בו – ומן ההבנה לפעול ולבצע בגוף. הביצוע התנועתי נותן באופן מוחשי ביטוי להבנת הנקרא. או לחילופין בהיפוך, מן הגוף המבצע – שיש להבין ולנתח את מהלכי פעולותיו התנועתיות – אל הסימול הנכתב בדף המיועד לכך.

ניתן לתמצת זאת כך:

לקרוא – להבין – להתנועע / להתנועע – להבין – לכתוב.

בשני קצוות הדרך של התהליך ניצבים ערכים בעלי תוקף בשפה המדוברת – קריאה וכתיבה. הבנתם דורשת יכולות של “אוריינות חזותית” ו”תנועתית” ומבוטאת דרך תנועה. התנועה ממחישה את עיבוד הנתונים, קישורם זה לזה, יכולות רצף, זיכרון, זמן, חישה, קואורדינציה והתמצאות מרחבית.

על-פי “שיטת ספיר”, המהלכים החזותיים הללו בין הדו-ממד הכתוב על הדף לתלת-ממד של הגוף המתנועע הופכים ליחידה קוגניטיבית אחת של חשיבה. יחידה זו נותנת פירוש יעיל, בעל משוב ברור לתוכן המסומל בשתי שפות חזותיות אלה, הנושקות זו לזו וחובקות תוכן אחד.

“שיטת ספיר” צמחה מתוך התנסות חיובית בשדה החינוכי והקהילתי. תרומתה לקידום היכולת הקוגניטיבית של לומדיה נעשתה בדרך חדשה, רבת פנים ויצירתית. חלק מהאמצעים למימוש עקרונות השיטה כוללים:

• תרגילי קואורדינציה – מהפשוט למורכב, מיכולת חשיבה חד-שכבתית ליכולת חשיבה רב-שכבתית.
• תרגילים מילוליים – מקול ועד מילה ושיר.
• תרגילי צביעה ושרטוט – ממרחבים חופשיים למרחבים מוגדרים.
• תרגילים עם מכשירים קטנים ואביזרים – כדורים, מקלות, חבלים, ניירות, בגדים וחישוקים.
• תרגילי קריאה וכתיבה – בסימול תקף ובסימול אישי-יצירתי.
• ביצוע של תנועה – מדויק ומוגדר, מוגדר חלקית וחופשי אשר מותאם לגיל המבצעים וליכולתם הגופנית.

תרגילים אלו מקושרים לתהליכי למידה, הבנה וכישורי חיים. בתיווכם החזותי הפעיל שוכללו מיומנויות היסוד בקוגניציה הלימודית והקיומית.

השיטה נבנתה והתפתחה מתוך שני היבטים:

• תהליכי למידה וקוגניציה שבהם מתגלים הקשיים ובהם השיטה מטפלת
  • תהליכי תפיסה – חזותית, שמיעתית, מרחבית.
• למידה וזכירה – ארגון מידע ושימוש בזיכרון הפעיל.
• תפקודים מוטוריים ותחושתיים.
• קשב וריכוז – סינון גירויים, פיצול קשב וארגון רצף.
• יכולת שיתוף פעולה – עבודה זוגית וקבוצתית.
• יסודות כתב התנועה והאפשרויות שהוא מציע לקידום יכולות, דרך תיווי וסימול תנועת הגוף בזמן ובמרחב

(EWMN) כתב תנועה אשכול-וכמן נוצר בישראל על ידי פרופסור נועה אשכול בשיתוף עם פרופסור אברהם וכמן, ומכאן שמו. הוא פורסם לראשונה בשנת 1958. שפה זו היא שיטת תיווי המתייחסת לרכיבים הצורניים והתנועתיים של גוף האדם ומציעה מערכת סימנים המייצגים ערכים בסיסיים, שבאמצעותם ניתן לתאר את תנועת גוף האדם במרחב ובזמן.

מאחר וניתן לפרק תופעות תנועתיות-גופניות למרכיבי יסוד, ולסמל תופעות אלו במערכת מצומצמת של סימנים מוסכמים, מתאפשר קשר פורה ומקדם בין תנועה לבין מיומנויות יסוד בלמידה פורמאלית (קריאה, כתיבה, חשבון), ובין יכולות התנהלות בחיי היום-יום (ארגון זמן, התמצאות מרחבית, הפעלת חושי הראיה, השמיעה והמגע).