מראות ים היא סוויטת הריקודים הראשונה שחיברה תרצה, אך האחרונה לצאת לאור. העבודה על חיבור ושכלול הריקודים נמשכה למעלה מ-30 שנים, הצטרפו ריקודים חדשים, נוצרו תנועות חדשות ווריאציות של כוריאוגרפיה. תרצה עבדה כל הזמן, אפילו כשטיילה בחו”ל. לפני שנים, חזרה מטיול ביפן עם הטקסט של כפות הידיים בבית השלישי של הריקוד קונכיות. הריקוד האחרון שחיברה לסוויטה, כוכבי ים, נולד בארוחות הבוקר המשותפות שלנו כשהיינו יחד בגרמניה, לשם נסענו כדי לצפות בחלק מריקודי הים בביצוע סטודנטים של ד”ר הנר דריווס.

בכל פעם בה ישבנו, תרצה ואני, כדי לכתוב את מאמר הפתיחה המגולל את מבנה הסוויטה, דיברנו על המורכבות המדהימה שלה. ריבוי התבניות, הווריאציות, השכבות הקואורדינטיביות וההשראה לתנועות, יצרו, לטעמי האישי, הברקה שתמיד עוררה בי השתאות. ככל שעבר הזמן והעמקנו בהסברים, הבנתי שוב ושוב את העושר שבמבנה הסוויטה הזו ואת הריקודים שנוצרו מתוך תבניות התנועה הבסיסיות. ניסינו, ואני מקווה שהצלחנו, להסביר הכל באופן נגיש, ברור ופשוט ככל הניתן. ברגע הראשון גם אנחנו לא ידענו מהיכן להתחיל, ואז החלטנו להתחיל מנקודת הפתיחה של תרצה כשיצרה את הריקודים הראשונים – שש תנועות הידיים.

נקודת פתיחה פשוטה לכאורה, אך כזו המאפשרת עושר תנועתי בתוספת תנועות האמות, כפות הידיים והאצבעות, מחבקת את תנועות הגו הנושאות אותה ותנועות הרגליים המובילות אותה במרחב. מכאן, השכבות שנוצרו מתוות את הנוף הימי אותו דמיינה תרצה עבור כל ריקוד וריקוד. הקולות האחרים כולם משתנים מבית לבית ויוצרים את השכבות הקואורדינטיביות ואת התנועה הסימולטנית העשירה בסוויטה.

בסוויטת המחול מראות ים 12 ריקודים, שהם וריאציה על מספר תבניות תנועה. הריקודים חוברו בכתב תנועה אשכול-וכמן (EWMN) ובהשראתו. כל ריקוד מתכתב עם נופי הים השונים ועם ‘ציור בתנועה’ המלווה אותו כרקע. תבניות התנועה נותנות לנוף הימי פירוש פיזי, מרחבי וחזותי.

אל הספר מתלווה תקליטור, ובו 11 סרטים המלווים את ריקודי הסוויטה (סרט אחד מיועד ללוות שני ריקודים – משברים וגאות ושפל. סרטים אלו, שהם ‘ציור בתנועה’, נכתבו וחוברו על-ידי ג’ון הריז, מתוך עבודה משותפת בינו לבין תרצה. עבודה משותפת זו נבעה מחיפוש תמידי של שניהם להרחבת השימוש בכתב התנועה ויצירת קורלציה בין תנועה תלת־ממדית של גוף האדם לתנועה דו־ממדית על גבי המסך. מאמרו של ג’ון, ציור בתנועה כרקע לריקודים, המובא להלן מתאר חלק מתהליך העבודה עליהם.

בהמשך מופיע מאמר המתאר את מבנה הסוויטה, את תבניות התנועה ומשכי הזמן ואת השימוש של תבניות אלו בבניית הווריאציות המחוליות השונות. בתחילת המאמר תיאור כללי של תבניות התנועה, ובהמשכו הסבר מפורט ומלווה בתכלילים בכתב תנועה. בסיום המאמר מופיעה טבלה המשווה בין הריקודים השונים מבחינת מספרי הבתים, וריאציות תנועות הידיים וסימני התנועה המופיעים בכל ריקוד.

בדיונים המרובים בעת ניתוח תנועות הריקודים לקחו חלק ד”ר נירה על־דור וד”ר הנר דריווס, שותפינו לכתיבת הריקודים,  אשר תרמו את הידע המקיף שלהם בכתב-תנועה ובידיעת הריקודים כדי להגיע לניתוח הנכון בעת הכתיבה. קיימות מספר אפשרויות לכתיבת תנועות מסוימות בריקודים שונים, מתוכן הכרחי היה לבחור את האפשרות הנכונה עבור כל ריקוד. הבחירה הסופית לאופן הכתיבה התבצעה בידי תרצה.

בשל אופן הכתיבה בכתב תנועה, משמאל לימין, מופיעים הריקודים המלאים בפתיחת הספר מצד שמאל. על שערי הריקודים מופיע רגע מתוך ה’ציור בתנועה’ שחיבר ג’ון הריז. לחלק מהריקודים מצורף שיר, אותו כתבה תרצה ספיר עבור ריקוד זה. בנוסף, כחלק מהשער הפנימי של הריקוד, מופיעים מפתחות הסימנים, תיאור מבנה הריקוד ותיאור פיוטי של נופי הים המגולמים בו. לאחר מכן מופיע התכליל המלא של הריקוד, ובסופו, לעתים, הצעה לכוריאוגרפיה.

הריקודים נכתבו תוך התאמה ותוך מחשבה על הביטוי התנועתי, על הביטוי הפיוטי אותו הם מבטאים ועל כוונת המשורר בעת יצירתם. לצורך כך, נבחרה לעתים צורת כתיבה אחרת לאותן התנועות בריקודים שונים. צורך נוסף שהתעורר הוא לשני סימנים חדשים – אצבע צרידה בריקוד משחקי חוף ומגע כפות הידיים מול ציר הסימטריה של הגוף בריקודים קונכיות ומפרשית. סימנים אלו מופיעים לראשונה בספר זה, ומוסברים במאמר הפתיחה.