תרצה ספיר נולדה בקיבוץ גת בשנת 1941 וניפטרה בתל אביב ב 2018. להלן טקסט של רות אשל על עבודתה.

״ב-1986 ייסדה תרצה ספיר את קבוצת ריקוד נטו העוסקת במחקר תנועתי ואקדמי של כתב התנועה בביטויו התיאורטי והמעשי. ספיר היא הכוריאוגרפית ומרכזת הקבוצה. וחבריה הם בוגרים ומורים בבית הספר לאומנויות המחול, ב”מכללת סמינר הקיבוצים” ובבתי ספר שונים ברחבי הארץ. במהלך השנים התחלפו הרקדנים ובהם ד”ר טלי רונן, ד”ר לילך שליט, ד”ר שלומית עופר, ד”ר הנר דריווס, אורלי יעקב, טלי כלש, גל פלג, רונה גינת, הדס נתן ואורה קן-דרור, ד”ר נירה אל-דור, מיכל מנור-עמיר ושרון רשף- ארמוני.

תרצה ספיר הייתה משנת 1968 תלמידה ובהמשך קולגה של נועה אשכול עד יום מותה ב-2007, חברה באגודה לכתב תנועה מאז הקמתו, והשתתפה בכתיבת רבים מפרסומיה. היא החלה ללמד כתב תנועה במכללת סמינר הקיבוצים בשנת 1978, בנתה שם את לימודי כתב התנועה ואת הסמינריון ‘להוראה תיעוד ויצירה באמצעות כתב התנועה’. בשנים 2000-2007 שימשה בתפקיד ראש בית הספר לאמנויות המחול במכללה, הקימה בו את מסלול תיאטרון- מחול ומורים בפועל וכיום ממשיכה לרכז בו את לימודי כתב התנועה ועומדת בראש “המרכז לחקר כתבי תנועה ושפות מחול”. הייתה בצוות ההיגוי של הקמת החוג למחול במסגרת התואר השני (M.Ed) – “אוריינות חזותית בחינוך”. פיתחה את “שיטת ספיר” להוראה וטיפול קוגניטיבי-תנועתי (CMT) המיועדת להעצמת יכולות תפקודי למידה וקשב באמצעות כתב תנועה אשכול- וכמן. 

הבסיס לעבודתה החיבורית של ספיר הוא בדר”כ סדרות ספרתיות הנתמכות במבנה הגיאומטרי של כתב התנועה אשכול-וכמן מחד ומאידך, מוכלות על אפשרויות התנועה והקואורדינציה של גוף האדם הרוקד. כמו הסולמות המוזיקליים הנותנים את המסגרת הצלילית לאירוע האקוסטי כאן מארגנת הסדרה הספרתית הכתב תנועתית את המוטיבים התנועתיים של הריקוד לפי מסלולי תנועה נבחרים כמויות תנועה בגדלים שונים אברי גוף מתאימים ואורכי זמן במקצבים מגוונים. יחד עם האפשרויות הרבות שהכתב מזמן נשארים החיבורים נאמנים לסדרה הספרתית ובונים בעזרתה וריאציות רבות פנים ונותנים ביטוי פיזי- תיאורי לנושא של סוויטת המחול הנידונה.

שש סוויטות מחול עיקריות חוברו ע”י ספיר במשך השנים ומאז 1987 חלקן יצאו לאור כספרים. ‘מחברות חנוכה‘( 12 ריקודים בנושא חג החנוכה בהם שישה לביצוע ע”י מבוגרים ושש וריאציות לביצוע ע”י ילדים). ‘ציפורים‘ (9 ריקודים) ‘נופים‘ ( 12 ריקודים) ‘מראות ים‘ (10 ריקודים) ‘בעקבות ציירים‘ (8 ריקודים) ‘מועדים למחול‘ (19 ריקודים). הריקודים משמשים תשתית לרפרטואר קבוצת ‘ריקודנטו’ המלווה את בנייתם ומופיעה בהם מ-1987 ועד היום על במות ומסגרות שונות בארץ ובחו”ל. (אנגליה, הולנד, אוסטריה, רומניה).

חלק מהריקודים תורגמו לכתב תנועה לאבאן על ידי ד”ר הנר דריווס חבר קבוצת ‘ריקודנטו’. והם נרקדים בגרמניה כחלק מתוכנית הלימודים בבית הספר ‘Folkwang School‘ של פינה באוש באסן בו הוא מלמד, ואף יצאו כספר בעתיד הקרוב.

הייחוד של קבוצת ריקוד נטו שהיא משלבת בין מחקר ועשייה, כאשר בחלק מהתכניות העלאת התכנית על הבמה והוצאת הספר כרוכות זה בזה. במקרים אלה, הריקודים הן ביטוי מעשי למחקר שנסוב סביב נושא שבו עוסק הספר. מקורות השראה מוצאת ספיר בטבע, כמו נופים, ים, וציפורים, כמו גם חגי ישראל . כך למשל בתכנית הראשונה עם הוצאת הספר מחברות חנוכה (1987) שכולל בין השאר את ריקוד נר חנוכה לשיר “הערב בבית נר חג מלבלב/ לזכר הפלא בירח כסלו ” (מילים של אברהם ברוידס ולחן של עמנואל עמירן). הריקוד מתאר את שלהבת הנר והחלב הנוזל. בהסברים לריקוד כותבות ספיר ועופר (2014:90) שהריקוד הוא בשני קולות – הראש, והכתפיים-ידיים. הראש מתאר את שלהבת הנר הנע במסלולי התנועה האפשריים בשלושת סוגי התנועה – קונוס, מישור ורוטציה, שארוגות בהן תנועות הלוך וחזור. בכתפיים ובידיים מופיעות אפשרויות של צירוף והפרדה הכוללות הרמה והורדה של הכתפיים קימור הידיים בשני צידי הגוף ושחרורן.

שילובים נוספים בין הוצאת ספר להעלאת תכנית של הקומפוזיציות המופיעות בו היא ציפורים (2005)  עם שרון רשף-ארמוני הספר נתמך בסדרה ספרתית שהיא ביסודה מוזיקלית שמשכיה הם המשכים השונים של ציוץ ציפורים. הציפורים המתוארות הן כגון: זרזירים , שחפים, יען, דוכיפת, סנוניות, תנשמת, תור פלמינגו וכד’. בכל ריקוד חומר ייחודי בתיאור התנועתי של הציפור אך, בחינה מדוקדקת חושפת את הסדרה הספרתית המוזיקלית בת חמישה המשפטים המלווה את ריקודי כל הציפורים במסלולי תנועתן הגופניים והמרחביים.

בספר נופים (2007) עם נירה על-דור נושאי הסוויטה הם נופי הארץ ושמות הריקודים כגון: במישור, מדרונות, זמר נודד,משאולים, אור ירח וכד’. מתמצתים באופן תנועתי דימויים של תופעות טבע המתבססים על מוטיב החוזר על עצמו ומוטיב של הגדלה השזורים זה בזה כשרשרת 1,4,2,4,3,4,5,4,6,4,7,4,8,4 מבנה הסדרה הספרתית הזו מאפשר ריבוי כיוונים בכל קשת מסלולי המישורים הפוזיציות וההתקדמויות לספר זה יש ספר המשך מחקרי המתאר בפרוטרוט כיצד נבנו הריקודים ‘קולות של נופים’ (2011) עם נירה על-דור .

הספר מועדים למחול – אסופת ריקודים במעגל השנה (2013) עם שלומית עופר. הוא אסופה שחוברה במשך שנים רבות לטכסי החג של קהילות שונות. הריקודים הם עם ליווי מוזיקלי של שירי החגים שנרקדו ונרקדים עדיין במקומות שונים ברחבי הארץ. בספר משולבים תווי המוזיקה עם תוויי כתב התנועה וכל ריקוד מלבד היותו כעיטור לתכני החג פותח הזדמנויות לימודיות בהיבט תנועתי- קואורדינטיבי וכתב תנועתי. ורישומו מלווה במילון ובהסברים המקרבים את הקורא הרוקד אל מבניהו ואל תכני החג העכשוויים והמסורתיים.

אחת מהתכניות במקבץ ההופעות היא “מראות ים” (2011) . דרך התייחסותה של ספיר לנושא מאירה את האופן שבו היא מתרגמת את הנושא הקונקרטי לריקוד. התכנית בנויה ממחרוזת ריקודים, אסופה של עשרה ריקודים שנוצרו בהשראת הים בין שמותיהם של הריקודים “קונכיות”, מצולות”, “מפרשיות” מערבולות”” גלים” , “עשבי ים”. דימויי הים משמשים לבחירת סולם המוטיבים התנועתיים המעובדים לכדי קומפוזיציות, הנתונות במבנים סגורים.

בניגוד לחיבורים מוכרים של אשכול, שאין בהן תלבושות ותאורה מקצועיים, המבצעות במחרוזת “מראות ים” רוקדות בתלבושות של שכבות בגווני כחול ולא בבגד גוף . התאורה המקצועית היפה של יעקב ברסי מעצבת את חלל הבמה, מפסלת את התנועה ותומכת בנושא של “מראות ים”. התבוננות ביצירה מגלה ” שאיברי הגוף פועלים ככלים, או קולות בתזמורת. לכל איבר יש המוטיב התנועתי וכל אחד מהם נע עצמאי באורכי משפטים שונים. המבנה הוא מעגלי, משפטי התנועה חוזרים על עצמם. ומאחר שהאורכים שלהם שונים, יחסי המפגשים בין איבר אחד לאחר משתנים כל פעם. ונוצרים צירופים קואורדינטיביים הדורשים מן המבצע יכולת תנועתית פוליפונית. במילים אחרות, זה חיבור שנע בשכבות, והעומק והעניין נוצרים דרך מעקב אחר המפגשים המשתנים. זה דורש התבוננות מרוכזת, שכמו תרה אחר מוצא ועוד מוצא במבוך. לעיתים הדבר דומה לשימוש באקורדים של המוסיקאי סטיב רייך” (אשל, הארץ, “צלילה עמוקה”, 4.1.2011).

גם תכנית נוספת, השואבת השראתה מהים, מדגימה את גישתה ליצירה. על אותה תכנית כתבתי: “כל ריקוד בנוי על סולם תנועות מוגדר, כצייר שבוחר את בסיס הצבעים לעבודתו, או כמלחין שבחר את הסולם ליצירתו. אלא שספיר איננה מבקשת ליצור ואריאציות על המשפטים הבסיסיים ואיננה מוהלת את התנועות. היא שומרת על המשפטים הבסיסיים במקורם ומעצימה את הניואנסים של השינוי והגיוון המעודנים באמצעות שינויי כיוונים מזעריים ושרטוט אותם קווי המשפט תנועתיים באמצעות מספר גדול או קטן של רקדניות המבצעות את אותם החומרים. הקטעים קצרים, מיניאטוריים, תמציתיים, עם מינון נכון של אורכי הזמן המוקדש לכל ריקוד כך שהמחרוזת הנוצרת היא לא רק של חומרים תנועתיים אלא גם של משחק של אורכי זמן” (אשל, הארץ, 29.1.2009 ).

ספר נוסף הנכתב כבר במשך שנים רבות וריקודיו שמונה במספר נכללים בתוך מופעי הקבוצה הוא ‘בעקבות ציירים’. ריקודים אלה נותנים ביטוי למוטיבים תנועתיים הלקוחים מתמונות של ציירים כגון: אשר, ברוייגל, לאונרדו דה-וינצ’י , ברנקוזי וכד’. ריקוד ‘הצעקה’ לדוגמא, לפי תמונתו של מונק משתף תנועות גו וגפיים עם תנועות של פתיחה וסגירת הפה כאיבר שווה זכויות בתוך החומר הריקודי והוא מלווה את אירועי יום השואה במקומות רבים בארץ. סדרה ספרתית הנבנית בהדרגה לאורך הריקוד משתפת בזה אחר זה את כל אברי קבוצות האיברים: הידיים, הרגליים והגו. המגלים את יכולתם התנועתית עם התרחבות הסדרה. ובו בזמן מקיימים דיאלוג עם תמונת הצייר שלאורה נבנו צורותיו של הריקוד.

בעשור ומחצה הראשון של שנות האלפיים העלתה הקבוצה מופעים מדי שנה והתווספו ספרים חדשים ובהם ספר עיון אודות הזמן בכתב תנועה אשכול–וכמן (2009) ג’ון הריז עם תרצה ספיר הממשיכים לשתף פעולה לספר הבא ‘אודות הגוף והמרחב בכתב תנועה אשכול–וכמן‘ .

מטרתה של ספיר בעבודה עם קבוצת ‘ריקודנטו’ לחשוף את הרוקדים והצופים לפיוטיות העדינה והעשירה שמאפשר החיבור בכתב תנועה אשכול-וכמן וליכולות הקומפוזיציה   המושכלות .הטמונות בו